ברגו נ' נגב טכנולוגיות לתעשייה ושינוע בע"מ ואח'

פסק דין

א. התביעה וטענות הצדדים

לפני תביעה כספית על סך 105,840 ₪ בגין עבודה שביצע התובע (אשר שם עסקו: צ.נ.ר.) עבור תנובה (להלן גם: "תנובה") כקבלן משנה של נגב (להלן גם: "נגב").

בתחילת שנת 2004 החליטה תנובה לשדרג את מחלבת ירושלים (להלן גם: "הפרויקט"). במסגרת זו הזמינה מנגב עבודה לפירוק מערכות מסועים שהיו במחלבה בחיפה, שיפוצם במפעל נגב, העברתם למחלבה בירושלים והתקנתם שם. העבודה חולקה לשני שלבים, שבגינם יצאו ארבע הזמנות לנגב, בסכום כולל של 872,460 ₪ (נספח ג' לתצהיר רוזנפלד).

התובע נבחר כקבלן משנה של נגב לביצוע התקנת המסועים במחלבת ירושלים, וזאת לאחר שהוצע ע"י רוני נתנזון (להלן: "נתנזון"), מנהל הפרויקט מטעם תנובה, שהכיר אותו מעבודות קודמות שביצע עבור תנובה. עבודת ההתקנה תומחרה עבור שלב א' בסך של 90,000 ₪ ועבור שלב ב' בסך של 48,000 ₪, ובסה"כ 138,000 ₪, ובתוספת מע"מ בסך של 105,840 ₪.

3.בהתאם להזמנה זו, התקשרה נגב עם התובע בשני הסכמים, הראשון מיום 17.5.04 והשני מיום 6.12.04 (להלן גם: ההזמנות ו/או הזמנות 1-2, ו/או "ההזמנות המקוריות", נספחים א' וב' לתצהיר התובע). כפי שנרשם בהזמנות, עבודת ההתקנה בירושלים כללה: "הובלות, עבודות מנוף, חומרי עזר, זרועות, בסיסים וצנרת לפיקוד חשמל ובקרה (ללא בקרה) וכל הציוד הנלווה לשם הרכבה, הפעלה והרצת הציוד בתנובה ירושלים".

פרט לעבודות נשוא הזמנות 1-2 קיבל התובע מתנובה, באופן ישיר, 4 הזמנות נוספות לביצוע עבודה באותו פרויקט (נספחים ז-י לתצהיר מר רוזנפלד, מנהל מחלבות ירושלים בתנובה).

בשלב מסוים החליטה תנובה, מטעמיה שלה, לעצור את התקנת המסועים במחלבת ירושלים, ומסיבה זו לא הושלמה התקנתם ע"י התובע.

התובע טוען כי ביצע עבור תנובה הרבה שינויים ותוספות רבים שלא נכללו בהזמנות המקוריות, בהסכמה ובהוראה משותפת של נציגי הנתבעות 1-2. אך, למרות התחייבות הנתבעות כי יקבל את התמורה המגיעה לו עבור עבודות אלה עם תום הפרויקט, ולמרות שאין מחלוקת כי ביצע את השינויים והתוספות בגינם מגיעה לו תמורה נוספת, לאחר שהפרויקט הופסק, לא הסכימו הנתבעות לשלם לו מאומה מעבר לסכום שהתחייבו לשלם בהזמנות המקוריות.

התובע מעמיד את התמורה המגיעה לו בגין התוספות והשינויים על סכום של 90,850 ₪, ובתוספת מע"מ – 105,840 ₪ (בהתאם לנספח ג' של תצהירו, להלן: "נספח ג'").

בכתב הגנתה טוענת נגב כי היא מעולם לא נתנה לתובע הוראה ו/או אישור לבצע שינויים ותוספות מעבר למה שסוכם בהזמנות המקוריות, ולא ידוע לה על הוראה ו/או אישור שהתובע קיבל מתנובה בקשר לכך. לטענתה, אם ביצע התובע שינויים ותוספות כנ"ל, הוא עשה זאת על דעת עצמו ו/או באישור תנובה, ואם ניתן לו אישור ע"י מי מנציגי תנובה, עליו להפנות תביעתו לתנובה בלבד.

נגב ציינה כי חריג לטענותיה דלעיל, הוא שינוי מקום קו השטיפה והמילוי המופיע בהזמנה 1, שתנובה ביקשה להתקינו במקום חלופי למקום המקורי, לגביו טענה נגב בכתב הגנתה, כי התקנתו במקום המקורי לא הסתיימה במלואה, בהחלטת תנובה, שכן בשלב מאוחר יותר, ביקשה תנובה להתקינו במקום חלופי, אך גם התקנתו שם לא הסתיימה, לאור החלטת תנובה להפסיק את הפרויקט. למרות זאת, קיבל התובע את התמורה המלאה שהובטחה לו בגין העבודות בהזמנה 1, כתשלום עבור ההתקנה במקום החלופי.

בסיפא לכתב הגנתה טענה נגב כי היא זכאית לקיזוז בסכום כולל של 279,000 ₪ מכל סכום שייפסק לטובת התובע, עפ"י הפירוט הבא:

סך של 17,000 ₪ עבור חומרים ואביזרים שסיפקה במקומו (בשל טעויות שביצע, ו/או על מנת שהעבודה לא תתעכב בגלל חסרונם).

סך של 12,0000 ₪ שקיבל התובע ביתר בקשר להזמנה 2 למרות שהעבודות הופסקו באמצע.

סך של 250,000 ₪ בשל הפגיעה הקשה מעבודתו הרשלנית של התובע במוניטין נגב אצל תנובה, שהפסיקה להעביר לנגב עבודות לביצוע.

בנוסף לכתב ההגנה, הגישה נגב הודעת צד ג' כנגד תנובה, בטענה שמכתב התביעה עולה כי ככל שביצע התובע שינויים ו/או תוספות מעבר להזמנות המקוריות, הוא עשה זאת בשל הוראות ישירות שקיבל מנציגי תנובה, אשר נגב ידעה עליהן רק בדיעבד, כאשר נתבקשה בסיום הפרויקט לשמש צינור להעברת תשלום בגינם מתנובה לתובע.

בכתב הגנתה הכחישה תנובה את טענות התובע כלפיה. לטענתה, התובע מעולם לא התקשר עמה בהסכם כלשהו, ולפיכך, עליו להפנות את טענותיו לנגב, עמה התקשר. תנובה הגישה גם הודעת צד ג' נגד נגב. בטענה, שוב, כי התקשרה עם נגב בלבד. כן נטען כי ביום 24.1.06 נערכה ישיבה בין נציגי תנובה לנציגי נגב, בה סוכם שלחיסול הטענות ההדדיות של הצדדים ושל קבלני המשנה, תשלם תנובה לנגב סך של 105,046 ₪, וסכום זה שולם במלואו.

לאחר שהוגשו כתבי הגנה להודעות צד ג', מונה בהסכמת הצדדים המהנדס ניסים שלום כמומחה מטעם ביהמ"ש (החלטה מיום 6.6.07), תוך שנקבע (בסעיף 9 להחלטה הנ"ל) כי "המומחה יבצע בדיקה מדוקדקת של כל מערכת קו החלב על כל חלקיה ופרטיה ויגיש לביהמ"ש ולב"כ הצדדים חוות דעת מטעמו, המתייחסת לרשימת הפריטים נשוא נספח ג' לכתב התביעה, האם....ממילא היו אמורים להיות כלולים בהזמנות נספחים א-ב לכתב התביעה... במידה והמומחה ימצא כי העבודות נספח ג' או חלקן מהוות עבודות נוספות שאינן כלולות בהזמנות א-ב המצורפות לכתב התביעה, יפרט את עלותן אחת לאחת...". באותו מועד נקבע (בסעיף 5 להחלטה הנ"ל), כי מחצית שכ"ט המומחה תמומן ע"י התובע, ומחציתו תמומן ע"י הנתבעות, באופן זמני, "עד להכרעה אחרת של בימ"ש, בהתאם לתוצאות ההליך".

המומחה הגיש את חוות דעתו ביום 8.7.07. הצדדים הגישו למומחה שאלות הבהרה, והוא השיב עליהן ביום 23.10.07.